Красночаров Александр

Из мрака ночи мне голос пел,
из дальних мест, от берегов Бавэль.
Меня, как брата,
он звал куда-то,
К тебе, мой Исраэль.

Из тьмы, из мрака рос голос тот:
не буря в нём и не огонь пылал.
Лишь балалайки
жил голос жаркий
и голос брата звал.

Припев:
Балалайка, балалайка,
о, не забуду я тебя Ерушалаим.
Балалайка, балалайка,
ещё услышит мою песню Исраэль.

И так же страстно шепчу в ответ:
твои молитвы мне сквозь плач звучат.
Тебе внимаю,
и знаю, знаю,
мы будем вместе, брат.

Во мраке ночи звучит тот зов.
Но утром снова он замрет вдали.
Тогда мы, братья,
его подхватим
для всех, для всей земли.

Припев.

בלב הלילה שמעתי קול
זה קול אחי על נהרות בבל.
תפילה ילמת,לא מנוחמת
אל ארץ ישראל.

מתוך האלם עלה קולו:
לא סערה היתה בו ולא אש,
רק בלליקה בדמי הלילה
וקול אדם לוחש.


בלליקה,בלליקה,
הו,שירי לי אם אשכחך ירושלים
בלליקה,בלליקה,
עוד אשמע שירי בארץ ישראל.

בלב הלילה לחשתי לו:
את תפילתך שמעתי מן הבכי.
אני שומע,אני יודע
אחי אתה,אחי.

בלב הלילה עודו נוגן,
אבל עם בוקר יאלם קולו.
אז אקחנו ואשאנו
אל העולם כולו.